מחשבון אזכרה (יארצייט)
הזינו את תאריך הפטירה ואת תאריך הקבורה, וציינו מתי ביממה הייתה הפטירה. תקבלו את תאריך הפטירה העברי, את מועדי האזכרה בשנים הקרובות ואת ימי המניין של השבעה והשלושים.
איך זה עובד
תאריך הפטירה העברי: היום העברי מתחיל בערב, ולכן פטירה אחרי צאת הכוכבים ועד חצות שייכת לתאריך העברי הבא. פטירה אחרי חצות נרשמת בתאריך הלועזי של היום שאחרי, ונחשבת לפני השקיעה. כשהשעה אינה ידועה, או שהפטירה הייתה בין השקיעה לצאת הכוכבים (בין השמשות), התאריך מוטל בספק - הכלי מציג את שני התאריכים האפשריים ואינו מכריע ביניהם.
האזכרה (יום השנה, יארצייט) חלה בכל שנה בתאריך העברי של יום הפטירה, ולא ביום הקבורה, ומתחילה בערב שלפניו. כשהקבורה התעכבה יומיים או יותר, מוצגת גם הדעה שבשנה הראשונה קובעים את האזכרה ביום השנה לקבורה. לפטירה באדר, בל׳ בחשוון או בל׳ בכסלו יש כללים מיוחדים: הכלי מפרט מתחת לתוצאה איזה כלל הופעל, ובמקרים שבהם יש דעה אחרת מוצג תאריך נוסף בטור נפרד.
השבעה והשלושים נמנים מיום הקבורה, ויום הקבורה הוא היום הראשון במניין. כשהקבורה הייתה בין השקיעה לצאת הכוכבים, או ששעתה אינה ידועה, היום הראשון מוטל בספק והכלי אינו מציג את ימי המניין. הכלי מציין איזה תאריך הוא היום השביעי ואיזה השלושים במניין, ואינו קובע מתי וכיצד מסתיימים דיני האבלות. שבת אינה מפסיקה את השבעה. כשחל מועד בתוך שלושים הימים - ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת, פסח או שבועות - המניין עשוי להשתנות, ולכן הכלי אינו מציג אז תאריכים וממליץ לשאול רב.
11 חודש: לפי המנהג שמביא הרמ״א, אומרים קדיש על אב ואם אחד עשר חודשים. הכלי מציג את התאריך שבו מלאו 11 חודשים עבריים מתאריך הפטירה העברי. אדר א׳ ואדר ב׳ נספרים כשני חודשים, וכשאין בחודש יום ל׳ מוצג היום האחרון שלו. המנהגים בעניין זה שונים, ומומלץ לברר עם רב הקהילה.
מקורות: שולחן ערוך אורח חיים תקס״ח ז׳-ח׳ · משנה ברורה תקס״ח מ״ב; מ״ד · שולחן ערוך יורה דעה שע״ה א׳; שע״ו ד׳; שצ״ה א׳, ג׳; שצ״ט א׳-ג׳; ת״ב י״ב · שולחן ערוך אורח חיים רס״א א׳-ב׳
שאלות נפוצות
מתי האזכרה - ביום הפטירה או ביום הקבורה?
ביום הפטירה, בתאריך העברי, בכל שנה. אם הקבורה התעכבה יומיים או יותר, יש אומרים שבשנה הראשונה בלבד קובעים את האזכרה ביום השנה לקבורה; בשאר השנים - לכל הדעות ביום הפטירה.
מתי מתחילה האזכרה?
בערב שלפני התאריך הלועזי שמופיע בטבלה, כי היום העברי מתחיל בערב. נוהגים להדליק נר נשמה ולומר קדיש. כשיום האזכרה מתחיל בכניסת שבת או חג, מדליקים את הנר לפני כניסתם; כשהוא מתחיל במוצאי שבת או חג, מדליקים רק אחרי צאתם.
הפטירה הייתה באדר. מתי האזכרה בשנה מעוברת?
לעניין התענית ביום הפטירה, כשהפטירה הייתה באדר של שנה פשוטה, השולחן ערוך פוסק שבשנה מעוברת מתענים באדר ב׳, והרמ״א כותב שהמנהג באדר א׳, ויש מחמירים בשניהם. הכלי מציג את אדר א׳ בטור הראשי ואת אדר ב׳ בטור נפרד. כשהפטירה הייתה באדר ב׳ של שנה מעוברת, הכלי מציג אדר ב׳ בשנים מעוברות ואדר בשנים פשוטות. לבירור המנהג במשפחה כדאי לפנות לרב.
הפטירה הייתה בל׳ בחשוון או בל׳ בכסלו. מה עושים בשנים שאין בהן יום ל׳?
המשנה ברורה דן בפטירה בל׳ בחשוון: אם בשנה הראשונה שאחרי הפטירה היה יום ל׳, קובעים את האזכרה בראש חודש כסלו, וכך הכלי מציג ל׳ בחשוון, ובשנים שאין בהן ל׳ - א׳ בכסלו. אם לא היה בה יום ל׳, המשנה ברורה קובע את כ״ט בחשוון; הכלי מציג בטור הראשי את היום האחרון של חשוון בכל שנה (כ״ט או ל׳), ובשנים שבהן יש ל׳ מופיע כ״ט בטור נפרד. על ל׳ בכסלו הכלי מחיל חישוב דומה. יש מנהגים שונים, וכדאי לברר עם רב.
מאיזה יום סופרים שבעה ושלושים?
מיום הקבורה, ויום הקבורה הוא היום הראשון. אם הקבורה הייתה אחרי צאת הכוכבים, היום הראשון הוא התאריך העברי של אותו לילה. קבורה בין השקיעה לצאת הכוכבים מוטלת בספק - כדאי לשאול רב. באבל על אב ואם, חלק מדיני האבלות נמשכים גם אחרי השלושים.
מה קורה כשחל מועד בימי השבעה או השלושים?
מועד יכול לקצר את השבעה או את השלושים ולשנות את המניין, והדינים תלויים בפרטים. לכן במקרה כזה הכלי אינו מציג תאריכים, ומומלץ לשאול רב.
תאריך הפטירה אינו ידוע. מה עושים?
יש אומרים שמי שאינו יודע את יום הפטירה של אביו או אמו בוחר לו יום אחד לאזכרה. כדאי להתייעץ עם רב.