המרת תאריך עברי ולועזי
הזינו תאריך לועזי וקבלו את התאריך העברי, או הזינו תאריך עברי וקבלו את התאריך הלועזי. היום העברי מתחיל בערב: אם האירוע היה אחרי צאת הכוכבים ולפני חצות, סמנו זאת. אחרי חצות הזינו את התאריך הלועזי החדש בלי לסמן.
איך זה עובד
היום העברי מתחיל בערב. בין השקיעה לצאת הכוכבים (בין השמשות) יש ספק אם זה עדיין היום הקודם, ומצאת הכוכבים כבר חל בוודאות התאריך העברי הבא. כשמסמנים שהאירוע היה אחרי צאת הכוכבים, ההמרה נותנת את התאריך העברי של אותו לילה. אחרי חצות כבר מתחיל תאריך לועזי חדש, ואז אין צורך לסמן. אם האירוע היה בין השקיעה לצאת הכוכבים, התאריך מוטל בספק.
בהמרה מתאריך עברי בוחרים יום, חודש ושנה. את השנה אפשר לכתוב באותיות, עם ה׳ של האלפים או בלעדיה, או כמספר בן ארבע ספרות. בשנה מעוברת מופיעים ברשימת החודשים אדר א׳ ואדר ב׳, ובשנה פשוטה רק אדר. אם בוחרים יום ל׳ בחודש שיש בו באותה שנה רק 29 ימים, תוצג הודעה.
בהמרה מתאריך לועזי מוצגים התאריך העברי באותיות והיום בשבוע, ולצידם הסבר קצר על מעבר התאריך בערב. בהמרה מתאריך עברי מוצג התאריך הלועזי של שעות היום, עם היום בשבוע וציון הערב שבו התאריך העברי מתחיל. בשני הכיוונים מוצג גם מספר הימים מהיום או עד היום, לפי ימים קלנדריים. החישוב נעשה כולו בדפדפן, לפי כללי הלוח העברי הקבוע.
מקורות: בראשית א׳ ה׳ · שולחן ערוך אורח חיים רס״א א׳-ב׳
שאלות נפוצות
למה התאריך העברי מתחלף בערב?
בלוח העברי היום מתחיל בערב, כמו שנאמר בבריאת העולם: "ויהי ערב ויהי בוקר". לכן שבתות, חגים וימי זיכרון מתחילים בערב שלפני התאריך הלועזי של שעות היום. זמני כניסת שבת וחג והדלקת הנרות תלויים ביום ובמקום.
מה זו שנה מעוברת?
שנה עברית רגילה קצרה בכ-11 ימים משנת השמש. כדי שהחגים יישארו בעונתם, ופסח יחול תמיד באביב, מוסיפים חודש שלם בשבע שנים מתוך כל מחזור של 19 שנה. בשנה כזו יש שני חודשי אדר, אדר א׳ ואדר ב׳, ופורים נחגג באדר ב׳.
כמה ימים יש בחודש עברי?
29 או 30. ברוב החודשים המספר קבוע, ובחשוון ובכסלו הוא משתנה משנה לשנה לפי כללי הלוח. בשנה מעוברת יש באדר א׳ 30 ימים ובאדר ב׳ 29.
איך כותבים שנה עברית?
באותיות לפי ערכן המספרי (גימטריה), בדרך כלל בלי ציון האלפים. אפשר להקליד בכלי את השנה באותיות, עם גרשיים או בלעדיהם, או כמספר מלא בן ארבע ספרות.
למה תאריך עברי חל כל שנה בתאריך לועזי אחר?
החודשים העבריים הולכים לפי הירח, והשנה הלועזית לפי השמש. לכן התאריך העברי חל בדרך כלל כ-11 ימים מוקדם יותר מבשנה הקודמת, ואחרי שנה מעוברת - מאוחר יותר. בערך כל 19 שנה הוא חוזר לתאריך לועזי קרוב.